למרות שרציתי לשדרג את הלפטופ של העבודה ל-9.04, זה לא בדיוק יצא לי. יש יותר מדי דברים לבדוק (VPN של cisco, מודם סלולרי, VMWare, תוכנות של אורקל וכו̵ ופחות מדי חידושים מלהיבים. בקיצור, זה מרגיש כמו עבודה…אולי Kubuntu 9.10 יעשה לי חשק, ויגרום לי לנסות קצת KDE.

בינתיים הלפטופ עבר כמה שדרוגים מאוד מומלצים:

• Adobe Flash 10 64-bit - אחד השדרוגים היותר מוצלחים. הגרסה הזאת פשוט יציבה מאוד, אין פתאום צורך לסגור ולפתוח את הדפדפן אחרי כל סרטון רביעי, ולא נתקלתי איתה בשום בעיה. קל מאוד להתקין אותה - פשוט מסירים היטב כל plugin קיים של flash, מורידים את ה-zip מסוף הדף הזה, יוצרים ספרייה בשם plugins תחת הספריה .mozilla (נקודה מוזילה) ב-home directory שלכם ושמים שם את הקובץ היחיד מה-zip שהורדתם (libflashplayer.so). זהו. אתחול של הדפדפן ואתם מסודרים. לא צריך יותר ספריות 32-ביט ואת המעטפת הקורסת שלהם. מומלץ בחום, גם ב-9.04 (אותם הוראות).
• OpenOffice 3.1 - שדרוג משמעותי לעומת OO 2.4 שמגיע עם ההפצה. וכשאני אומר שדרוג משמעותי אני מתכוון לכך שהוא עולה הרבה יותר מהר… חוץ מזה לא שמתי לב לאף הבדל, לא גדול ולא קטן (סליחה קפלן)… האמת שהשימוש היחיד שלי זה פתיחת מצגות באנגלית ופה ושם עריכה בסיסית שלהם או איזה מסמך word מזדמן, אז אולי לא יצא לי להתקל בחידושים המרעישים .
  בכל מקרה, השדרוג לא היה נעים.ההוראות שמצאתי היו פשוטות - מסירים את הגרסה הקיימת, מוסיפים את המאגר והמפתח שלו ומתקינים. במציאות הייתי צריך להכנס שוב ושוב ל-synaptic ולחפש כל פעם עוד חבילות סוררות שקשורות ל-OpenOffice או לתרגומים שלו שנשארו אחרי הסרה מסודרת, עד שמצאתי את כל הזנבות. אחרי זה השדרוג עבד. אולי לא הייתי צריך להסיר בכלל - הנה הוראות עדכניות.

בנתיים ניסיתי השבוע בבית את גוגל כרום (chromium) על המחשב - אובונטו 9.04 64-ביט. למרות שזאת רק גרסה מוקדמת ובסיסית, היא עובדת לי יפה. מצד שני, גם אין לה עדיין תמיכה ב-flash וגם בלי adblock היא יותר איטית ופחות שימושית מ-firefox. נו, מילא, חזרתי ל-firefox. מי שרוצה לנסות - פשוט מורידים ומריצים את קובץ ה-deb, מכאן התוכנה אמורה כבר לדאוג לעצמה (כולל למשוך עדכונים באופן אוטומטי).
דרך אגב, ציטוט משעשע מדף הבית של כרום בעברית - “Google Chrome הוא דפדפן המשלב תכנון מינימלי עם טכנולוגיה מתוחכמת…” נראה לי שהם התכוונו ל”עיצוב מינימליסטי”, אני מקווה שהתכנון לא היה מינימלי

פירסמתי הערב פוסט בבלוג הטכנולוגי של הצוות שלי באורקל לגבי cloud computing. הפוסט הוא סקירה יחסית מקיפה וטכנית של העולם הזה, ולדעתי הבלתי משוחדת הוא מענין מאוד.

בכל מקרה, נושא שלא הרחבתי לגביו הוא ההשלכות של הענן על החופש שלנו (גם ככה כתבתי שם הרבה). כתבתי שם קצת על ההשלכות על המשתמש הבייתי, ורציתי להרחיב קצת על ההשלכות דוקא עבור מפתחים, ביחוד בהקשר של קוד פתוח.

כמו שכתבתי (נו, תלחצו על הלינק ותקראו), יש כל מיני סוגים של שירותים תחת הכותרת cloud computing, ולכל אחד מהם דורש התייחסות:

• יש שירותי תשתיות (מחשבים וירטואלים, גיבוי וכו̵ שפחות מטרידים אותי, כי הם לא מטילים מגבלות על מה אני מריץ. כשאני יוצר מכונה וירטואלית ב-EC2, אני יכול להריץ בה מה שבא לי, ואני יכול בקלות לארח אותה במקום אחר.
• יש שירותים שהם בהגדרה סגורים - ביחוד כשאני קונה ישומים מלאים, למשל Salesforce.com או Google Apps. שם יטרידו אותי סוגיות מסויימות, כמו איזה סוג של ממשק תכנותי אני מקבל, איזה נתונים אני יכול לגזור ואילו לא, וכו’.

התחום שמטריד אותי יותר הוא פלטפורמות הפיתוח החדשות. למשל, Google App Engine הוא לכאורה פלטפורמה בקוד פתוח (להרצת פייתון ב-sandbox), אבל הוא משתמש בשירותים סגורים של גוגל וחייב לרוץ רק בענן של גוגל.כלומר, הקוד הוא פתוח אך התוכנה היא לא באמת חופשית, כי אין לי דרך להריץ את הקוד שלי בלי רשות של גוגל (ולפעמים, רק עם תשלום לגוגל).

כמובן, לכאורה אני יכול לממש שירותים חלופיים לגוגל שיתמכו בדיוק באותו ממשק תכנותי, ואולי זה באמת יגיע יום אחד, אבל עד אז, יש כאן בעיה.

עוד דוגמא היא פלטפורמת הפיתוח של אמזון, שכוללת שירותים מעניינים אבל קנייניים כמו שירות ניהול תורים (Amazon SQS) או שירות גישה מנוון למסד נתונים (SimpleDB). זה קצת פחות גרוע כי ניתן לעטוף ברמה אפליקטיבית את השירותים הללו ולהחליף אותם בעתיד בשירותים אחרים שאינם תלויים באמזון. אלה בעצם ספריות ולא סביבת ריצה.

(בהערת אגב, עוד דוגמא היא הפלטפורמה העתידית של מיקרוסופט, Azure. אבל מי שהולך לשם כבר נעול בעולם של מיקרוסופט, אז לא בטוח שזה ישנה לו).

יש עוד בעיות שנובעות מכך שאני מריץ את הישומים והתשתיות שלי אצל צד שלישי - פרטיות, שליטה, עמידה ברגולציה וכו’…זה תמיד נכון. מול זה, חשוב לזכור שיש כאן רווח אמיתי - גם בחיסכון בעלויות וגם בעצמה של מינוף השירותים הללו. יש סיבה למה הם מעוררים ענין.

עכשיו אתם תגידו לי, כמובן, שאף אחד לא מכריח אותי לעבור לפלטפורמות האלה… זה נכון אם אתם עובדים כעצמאים, אבל ככל שהפלטפורמות הללו יתפסו תאוצה, יש סיכוי שסביבות ריצה קנייניות יהפכו להיות ה-mainstream… המינימום שאתם צריכים לזכור זה לשים לב למחיר של כל פלטפורמה חדשה על החופש שלכם לפני שאתם קופצים למים…

ביום ראשון עבדתי כדי לסגור פינות עבור סמינר שהעברתי בשבוע אורקל היום. ככה יצא שפתאום עבדתי הרבה עם ה-windows explorer נאוטילוס. זה היה יום לחוץ למדי, ביחוד כי זה זמן פציעות עבור שליחת המצגות והמאמרים להדפסה וכריכה כחוברת למשתתפים. תוך כדי, גיליתי איזה שלוש פעמים הפתעה נעימה אחרת בעבודה עם נאוטילוס, כך שפעם בשעה נתקפתי בהתלהבות והכרחתי את טל שישב לידי לראות את נפלאות האובונטו…

בפעם הבאה שאתם משוויצים ב-Gnome למשתמשי חלונות, הנה כמה נקודות קטנות :

• כאשר יש בספריה שמות קבצים המכילים מספר סידורי, נאוטילוס ממיין את השמות בצורה הגיונית ולא שם את 10 בין 1 ל-2, כלומר, מגדיל ראש ולא סתם מבצע מיון מחרוזות פשוט:
  

• כאשר לוחצים F2 כדי לשנות שם קובץ, נאוטילוס מסמן כברירת מחדל את כל השם מלבד הסיומת. כך פשוט אפשר להקליד שם חדש במקום הקיים בלי להקליד מחדש את הסיומת של הקובץ:
  

• כאשר משכפלים קובץ מספר פעמים, במקום לקרוא לקבצים copy of copy of copy of zzz.ppt, נאוטילוס נותן להם שם נורמלי. השכפול הראשון:
  
  השכפול השני:
  
  השכפול השלישי:
  

המהדרין ישימו לב, שבמקרה האחרון סדר המיון לא מושלם, אבל זה כבר קטנוניות…

לפני כחודשים קיבלתי מהעבודה מודם USB סלולרי של פלפון (Data Poz), לגלישה סלולרית מהירה. כבר ידעתי אז שאני הולך לעבור לאובונטו, אז קצת חששתי כשראיתי שהוראות ההתקנה הם כמובן רק לחלונות. זה שאפליקצית החלונות הכלולה מכילה כפתור של E כחול להתחברות לאינטרנט לא הקלה על החשש… לשימחתי ראיתי את הפוסט הזה של שזיף שנתן לי תקווה- אמנם הוא דיבר על גלישה באובונטו דרך מכשיר סלולר מרשת סלקום  אבל הנחתי ש”יהיה בסדר”. אולי בגלל זה התעצלתי לבדוק האם אפשר לקנפג את המודם של העבודה מהמחשב הבייתי שלי.

בכל מקרה, עכשיו שאני עובד על אובונטו, נאלצתי לחפש דרך לגרום לו לעבוד עם המודם הזה. כמובן שבאתר של פלפון לא מצאתי כל עזרה (למעשה הוא מחורבש לגמרי אצלי), אבל על המודם עצמו יש מדבקה עם היצרן והדגם (CMOTech CCU-550). בדף הבית של היצרן גיליתי קצת פרטים על הטכנולוגיה, ובעיקר, רשימת מערכות ההפעלה הנתמכות - Windows XP, Windows 2000… מה זה? לא שמעו שם על ויסטה?

בשלב הזה נאלצתי להפשיל שרוולים ולהתחיל לנסות לבד, כשהתבססתי בהתחלה על ההוראות של שזיף. בגדול, כדי להתחבר לרשת צריך מספר חיוג, שם משתמש, סיסמא, ואולי עוד זוג מאפיינים - שם הרשת (APN) ומחרוזת אתחול יעודית למודם.

כדי לקנפג, נכנסתי לממשק הגרפי gnome-ppp (נדמה לי שהייתי צריך להתקין אותו מ-Applications –> Add/Remove). התנתקתי מהרשת (לפי ההמלצה של שזיף) וחיברתי את המודם. בשלב הזה הוא מתאתחל (הנוריות עוברות בין כחול לאדום ובסוף מתייצבות על ירוק). לאחר מכן, ב-gnome-ppp לוחצים על setup ובוחרים detect. במקרה שלי המודם זוהה משום מה במודם אנלוגי ולא USB, אבל זה לא הטריד אותי מדי:

השלב הבא היה לנסות לחייג ולהתחבר. כמובן שזה לא עבד בהתחלה. התקשקשתי הרבה על איך להגדיר נכון את ה-init string, אבל בסוף לא הייתי צריך לשנות כלום מברירת המחדל (לא הוספתי “שורה 3″). אחרי חיפוש מה, מצאתי ברשת את הדף הבא המכיל פרטי התחברות להמון רשתות סלולריות בעולם, כולל כל הרשתות בארץ. השתמשתי בזה והי, זה פשוט עובד:

הבעיה היחידה שמנעה מזה לעבוד היתה חוסר הרשאת כתיבה בשתי קבצים: etc/ppp/pap-secrets etc/ppp/chap-secrets. הקבצים האלה פשוט מכילים את שם המשתמש והססמא, לא מוצפנים. במקרה הזה מדובר בשם וססמא גנריים, אז פשוט נתתי לעולם הרשאות גורפות עליהם, והחיבור לרשת התחיל לעבוד…

סך הכל, בזבזתי איזה שעה וחצי-שעתיים על הסיפור הזה, אבל זה השתלם…

הבוקר (בעצם, בצהרים כשקמתי) סוף סוף הוצאתי את הלפטופ מהקופסא והתחלתי לשחק. התגלית המשמחת הראשונה היתה לגלות שיש לי בלפטופ דיסק פנימי של 160 גיגה זה פישט לי מאוד את הענינים… אני לא יודע מה לעשות עם כל כך הרבה שטח, אז הייתי נדיב מאוד בחלוקה ל-partitions:

• boot/ קיבל 250 מגה, שיהיה.
• / קיבל 16 גיגה (ראיתי שבאובונטו בבית אני לא צריך יותר משלוש גיגה)
• swap קיבל 4 גיגה… הממ, למה לא? התגלית המשמחת השניה היא שסוף סוף יש לי 4 גיגה זיכרון, זה אומר שיותר קל להריץ מכונות וירטואליות גדולות, או מכונת חלונות אפילו, בלי לדאוג יותר מדי או לסגור את רוב התוכנות שרצות.
• לצורך מקום למערכת הפעלה חלופית השארתי זוג partitions ריקים של 16 ו-4 גיגה
• oracle/ זכה ב-100 גיגה… נראה לי קצת דמיוני, אבל עם קצת רצון ומאמץ (ומכונות וירטואליות), יש לי עדיין סיכוי למלא אותו ולהתלונן
• נותרו לי עוד איזה 16 גיגה לא מוקצים בסוף הדיסק לכל מיני משחקים עתידיים

לא רע בכלל… כמה דברים מענינים שקרו לי:

• מיד אחרי ההתקנה של 8.04.1, קיבלתי הודעה על שני עדכוני אבטחה מומלצים. זה די הפתיע אותי, כי לא הייתי מחובר פיזית  לרשת… (וידאתי שלא התחברתי אוטומטית ל-wireless). זה היה החבילות של openssl-blacklist, ssl-cert (תיקוני אבטחת מפתחות עקב פשלה של דביאן שהתגלתה לפני כמה חודשים) ואני מניח שהם איכשהו צורפו להתקנה של 8.04.1 ברגע האחרון. טוב, קצת הססתי אבל נתתי לו להתקין ואז הוא נכשל עקב חוסר חיבור לאינטרנט…
• בשלב הזה החלטתי להיות אמיץ ולראות אם במקרה הכרטיס האלחוטי זוהה וקונפג באופן אוטומטי (למי יש כוח לזחול מאחורי המחשב הבייתי ולהוציא כבל רשת). למרבה הפלא, פשוט הקלקתי על הסמל של הרשת (למעלה מימין) ו…קיבלתי ב-drop down את רשימת הרשתות האלחוטיות באזור. אחרי מספר שניות כבר הייתי מחובר והתחלתי להוריד עדכוני אבטחה. זה ממש מדהים, ביחוד אחרי שבעת מדורי הגהנום שעברתי לפני שנה ומשהו כדי לגרום לכרטיס של המחשב הבייתי שלי לעבוד.
• כמה דברים בסיסים שמיד התקנתי - תמיכה בעברית, thunderbird, הפונטים של מיקרוסופט, adblock, החבילה sysstat (משום מה בלי זה אין iostat) ו-FireStarter וזוג חבילות Codecs.

לא הספקתי יותר מדי להתקין דברים, והערב כבר מגיע, אז שתי סוגיות קריטיות ביותר נדחות למחר - התקנת אורקל ובחירת wallpaper

לפני כמה חודשים פתאום הגעתי למסקנה שאני לא מעונין להמשיך לעבוד עם חלונות על הלפטופ שלי מהעבודה. בתור התחלה, היו לי כל מיני בעיות שוטפות איתו שלא הצלחתי לפתור - מ-hibernate שמעולם לא עבד, דרך זמן עליה של דקות ארוכות (ואין hibernate) ועד לביצועים מזעזעים בעבודה עם VMWare כאשר יש צורך בשימוש מועט ב-swap (ועבדתי לא מעט על תחנות לינוקס שעשו swap - יש לי למה להשוות). מעבר לכך, אני רגיל לעבוד בסביבת יוניקס, יש לי בבית דואל-בוט עם אובונטו, ובכלל, יוצא לי הרבה לשכנע ארגונים לעבור ללינוקס, ורציתי קצת to practice what I preach….

כאדם עצלן מטבעי מיד החלטתי להמתין עד שאני אקבל לפטופ חדש, מה שהיה אמור לקרות תוך מספר חודשים (הדל הותיק שלי בערך בן שלוש). בינתיים שיחקתי קצת עם הפצות. לאורקל יש “הפצה” פנימית לעמדות עבודה, כלומר RHEL5 שמקונפגת מראש (VPN, פונטים, כל מיני פיצ’פקס אחרים), אז ניסיתי אותה לפני חודש בשביל איזה בדיקה… אחרי חצי יום של משחקים איתה, הבנתי שאני רוצה הפצת דסקטופ אמיתית, כזאת שמגיעה עם ה-latest and greatest של כל חבילות התוכנה . מכיוון שהתחלתי לעבוד רוב הזמן בבית עם האובונטו (חוץ ממתי שבא לי לשחק במשחק אמיתי), החלטתי ללכת על אובונטו כשיגיע היום.

אתמול במפתיע הבוס שלי התקשר ואמר לי בהערת אגב שהלפטופ החדש שלי מחכה במשרד… כך שהיום הספקתי בין פגישה לפגישה לאסוף אותו, אבל עוד לא נגעתי בו. זה אומר שאני אצטרך בימים הקרובים בזריזות יחסית לגרום לו לעבוד ולהגיע למצב שאני יכול לעבוד איתו. חשבתי קצת ומתברר שיש לא מעט דברים שאני אצטרך לבדוק או לקנפג:

• דפדפן - טוב, פיירפוקס היה ופיירפוקס ישאר…לא אמור להיות בעיה.
• מייל -  כנ”ל, thunderbird אמורה להמשיך לעבוד
• מצגות - זה עשוי להיות כואב, הזיכרון שלי מ-Open Office גרסה 2.0 או 2.2 היה לא משהו (עבד, אבל היה מסורבל ולא נוח). נקווה שלפחות המצגות יעבדו כמו שצריך.
• מסמכים - אני משתדל לכתוב כמה שפחות, לקרוא מסמכי וורד נראה לי לא בעייתי ויש מספר חלופות.
• Wireless -עד כה הצלחתי לקנפג את זה על שלושה מחשבים, אני מאמין שזה יהיה בסדר.
• VPN - האמת שמעולם לא הצלחתי לגרום לו לעבוד על חלונות משום מה בכל מקרה, קראתי ברשימת תפוצה פנימית הוראות איך לסדר אותו על אובונטו 8.04.
• אורקל - טוב, אובונטו זאת לא פלטפורמת מסד נתונים נתמכת, אבל למשחקים שלי לא צריכה להיות בעיה מהותית.
• מקרנים - לא ניסיתי עד היום, וזאת סוגיה קריטית - אני חייב להיות מסוגל להתחבר בקלות רבה לכל מקרן. אני חייב להתמקצע בזה מהר…
• Docking Station - כנ”ל,אין כמו לעבוד עם מסך נורמלי.
• דרייברים שונים - סאונד, גרפיקה,משהו שנראה כמו קורא טביעות אצבע(?) וכו’ - לא נורא אם לא יעבוד בהתחלה (עם כל אהבתי לcompiz).

בטח יש עוד הרבה דברים ששכחתי, אבל זה כבר נראה שאני אצטרך להתאמץ קצת בשבוע הבא… לפחות זאת תהיה הרפתקה

נ.ב. לפני שאני מתקין מחר, אני צריך לחשוב רגע על partitioning לדיסק. הייתי רוצה לשמור אופציה לדואל-בוט, כדי שיהיה לי מקום להפצה קבועה והפצה נוספת למשחקים ובדיקות (חלונות בטח עדיף לשים במכונה וירטואלית, אם בכלל). את כל מה שקשור לאורקל (התקנות, מסדי נתונים, תיעוד, מסמכים) אני כנראה  אשים ב-file system נפרד שאני אוכל לחלוק בין ההתקנות. מענין מה הגודל של הדיסק הקשיח שלו?

כמו שכתבתי, התקנתי גרסה חדשה יותר של קומפיז (מנהל האפקטים של שלחן העבודה) לאובונטו 8.04 שלי. אחרי קצת משחקים, הנה מה שגיליתי:

• בתור התחלה, הגרסה עובדת, לא נתקלתי בבעיות יציבות.
• השם של כלי הקונפיגורציה תחת System –> Preferences השתנה מ-Advanced Desktop Effects Settings   ל-CompizConfig Setting Manager  (אולי זה תופעת לוואי לעבודה מול המאגר המקורי, ואובונטו ימשיכו להשתמש בשם נפרד).
• בקומפיז, תחת Utilities, יש פלאגין חדש בשם Wallpaper, שמחליף את הגדרת הרקעים שהיתה תחת Desktop Cube –> .Appearance זה מאפשר להגדיר רקעים שונים גם כשלא עובדים עם קוביה ולעבור עם אותם רקעים לאפקט אחר לניהול שולחנות העבודה - למשל, עם Desktop Wall. עדיין, המגבלה שכתבתי עליה נשארה - חייבים לבטל את ה-Desktop של Gnome בשביל זה (לוותר על איקונים על שולחן העבודה). באסה.
• כדי לפצות על הבעסה, יש כל מיני שכלולים ואפקטים חדשים לגבי הקוביה, מרוכזים ב-plugin חדש בשם Cube Reflection and Deformation. השוס הוא הטאב של Deformation, שמאפשר לעוות את הקוביה בשתי דרכים חדשות - גליל (Cylinder) וכדור (Sphere). הנה דוגמא לגליל:
  
  הנה דוגמא לכדור (קצת מוזר לטעמי):
  
  בשתי המקרים השתמשתי גם בפלאגין 3D-windows שמוסיף עומק לחלונות. אפשר לשלוט בעזרת window space בעומק של החלונות, כי ברירת המחדל גדולה מדי לטעמי וזה יוצא מעיק.
• אפשר להגדיר בצורה נוחה את התמונות שיופיעו בחלק בגג ובתחתית של הקוביה\גליל\כדור בטאב Cube Caps של ה-Cube Reflection and transformation (נראה לי שזה היה אפשרי קודם, רק יותר מסורבל).

יש עוד כמה שיפורים (כמו אפשרות לסמן איזור עם העכבר ולבצע בו זום), אבל אלה דברים שאני לא משתמש ולא ניסיתי…

כמו שכתבתי בפוסט הקודם, החלטתי לשדרג את הקומפיז (מנהל האפקטים המרכזי של שולחן העבודה בלינוקס) לגרסתו העדכנית ביותר. למה? גם כדי לשחק עם עוד אפקטים, ובעיקר כדי ללמוד על איך לשדרג תוכנה מחוץ למאגרים הרגילים.

אז חקרתי קצת והנה השלבים שהגעתי אליהם. הדוגמא כאן היא קומפיז, אבל אני מניח שזה יהיה נכון לעוד הרבה תוכנות:
1. להוסיף את המאגר של קומפיז לרשימת מאגרי התוכנה. אובונטו עובד עם תוכנה בשם apt לניהול חבילות (פורמט של deb ולא ה-RPM שאני רגיל מ-red hat).  הדרך שהבנתי שמומלץ להוסיף מאגרים היא ככה:

• למצוא מאגר עדכני בעזרת תוכנת הקסם גוגל… (יש אולי דרך טובה יותר?)

• לגבות את קובץ המאגרים הקיים
  sudo cp /etc/apt/sources.list /etc/apt/sources.list.backup_before_compiz


• לערוך את הקובץ (sudo gedit /etc/apt/sources.list) ולהוסיף לו בסוף שורות עם המאגרים הרצויים. כל שורה נראית כך: deb זה מאגר התוכנה ו-deb-src זה מאגר הקוד, אחר כך מגיע הקישור, אחריו גרסת מערכת ההפעלה (hardy זה אובונטו 8.04) ולבסוף רשימת מאגרים למשיכה מהקישור. במקרה שלנו, הוספתי את השורות הבאות:

## repository for compiz - to upgrade from 0.74 that comes with 8.04 to latest 0.76
deb http://ppa.launchpad.net/compiz/ubuntu hardy main
deb-src http://ppa.launchpad.net/compiz/ubuntu hardy main

• לרענן את רשימת התוכניות, למשל ע”י sudo apt-get update או דרך הממשק הגרפי System –> Administration Update Manager.

2. לעדכן את התוכנה. שוב, אפשר דרך Update Manager וזה כנראה הכי קל ופשוט. אני רציתי לראות בעין את מספרי הגרסאות כדי להיות בטוח אז נכנסתי לממשק הגרפי המפורט יותר Synaptic Package Manager (גם ב-System –> Administration). מי שמעונין, יכול גם משורת הפקודה. בקיצור,נכנסתי ל-Synaptic, חיפשתי compiz, ראיתי שאכן הגרסה הכי חדשה הזמינה עכשיו היא 0.76, בחרתי לשדרג אותה (Mark for Upgrade) והוא הציע לבד לשדרג עוד שש חבילות קשורות. הוספתי את libdecoration0 כי קראתי בתגובות שגם אותו צריך לעדכן וזהו (אחר כמה דקות ה-Update Manager הציע לי עוד שתי חבילות של קומפיז, אז נכנעתי ונתתי לו לעדכן גם אותם). דרך אגב, חבילות הפיתוח לא היו חתומות, אז קיבלתי אזהרה מאיימת, אבל כמובן התעלמתי ממנה - בכל זאת, אני רוצה אפקטים חדשים (כמובן, בטח עדיף להפעיל שיקול דעת כשאני מוריד תוכנה ממקורות מפוקפקים)

3. אתחול קומפיז - בהוראות שמצאתי כתוב להריץ gtk-window-decorator --replace מתוך Alt-F2, אני הרצתי את זה מטרמינל רגיל וזה נתקע אז פשוט עשיתי log out ו-log in וזהו.

אז איך זה עובד? אני אשחק קצת ואשאיר את החוויות שלי למחר…

אין, לא יאמן מה יכול לשגע אותי…

מצאתי בפורום “מולטימדיה באובונטו” הוראות מצויינות איך לשים טרמינל שקוף על הדסקטופ . זה גורם לכך ש”כאילו” אפשר להקיש פקודות ישירות על הרקע, בלי שום חלון. זה באמת חמוד:

איך זה נעשה? בגדול, כדי לעשות את זה, מגדירים בטרמינל פרופיל נוסף עם כותרת יחודית (במקרה שלי - transparent_terminal), מגדירים בקומפיז חוקים מיוחדים לגבי חלונות עם כותרת שכזו, ודואגים שיפתח טרמינל עם הפרופיל הזה בזמן כניסה למערכת (אני שמתי את זה בסקריפט קטן כדי שאני אוכל לפתוח אותו מחדש מתי שבא לי). זה היה נחמד לפענח את ההוראות וזה עזר לי קצת להבין יותר לעומק חלק מהאפשרויות של קומפיז (הוראות באנגלית).

בכל מקרה, תוך כדי משחק עם זה, פתאום שמתי לב שהטרמינל הזה מופיע לי על כל ארבעת שולחנות העבודה שלי. גם אם אני סוגר אותו ומריץ אותו מחדש, הוא חוזר להופיע על כולם. לא הבנתי איך עשיתי את זה - סך הכל, כשפותחים כל חלון אחר (למשל פיירפוקס), הוא מופיע רק בשולחן עבודה אחד. בקיצור, החלטתי לנסות לפתור את התעלומה כדי להשכיל קצת.

בהתחלה לא הבנתי שזה בעצם סימפטום למשהו הרבה יותר עמוק, והנחתי שפשוט קילקלתי את הקומפיז כדי לתקן, החלטתי לעבור על ההוראות ולראות האם כל ההגדרות של הקומפיז באמת נחוצות. אחרי קצת בדיקות, גיליתי שאפשר להוריד במקרה הזה חלק מההגדרות ולהעביר אותם לשורת הפקודה. בשורת הפקודה של הטרמינל אפשר לציין את גודל הטרמינל בשורות ואת המיקום ההתחלתי (למשל gnome-terminal --window-with-profile=transparent_terminal --geometry=120x40+5+35). ככה “נפטרתי ” משתי הגדרות קומפיז חשודות (Size Rules תחת Windows Rules ו-Fixed Windows Placement תחת Place Windows) … … אבל זה לא באמת עזר לי.

בשלב הזה נגמרו לי הרעיונות, אבל משהו חדש עצבן אותי. במהלך הבדיקות שעשיתי, היה די מבלבל להבין באיזה שולחן עבודה אני נמצא, אז החלטתי פשוט לתת לכל שולחן עבודה רקע משלו. מילת המפתח כאן היא “פשוט” בתור התחלה, גלשתי קצת והורדתי כמה רקעים. אחר כך, החלפתי את הרקע באחד משולחנות העבודה ופתאום הוא התחלף בכולם. חיפשתי משהו רלבנטי בתפריטים של אובונטו וקומפיז ולא מצאתי. פתאום גם שמתי לב שבאזור מימין למטה שמראה את שולחנות העבודה ומאפשר לקפוץ ביניהם, תמיד כתוב לי שאני ב-Desk 1 כשאני מצביע על האיזור עם העכבר, לא משנה באיזה שולחן עבודה אני נמצא. אחרי שיטוט ברשת גיליתי שכנראה ככה זה(?), זאת בחירה עיצובית של Gnome (תקנו אותי אם אני טועה). מוזר.

טוב, מכיוון שאני לא היחיד בעולם עם רצון שכזה, יש פתרון. צריך להכנס לקומפיז –> Desktop Cube –> להקליק על Appearance ותחת Cube Color להוסיף כמה Background Image, אחד לכל שולחן עבודה. הבעיה היא שזה לא עובד ):  כי הרקע של Gnome מסתיר את הרקעים הללו. כדי לגרום לזה לעבוד, צריך להגיד ל-Gnome להפסיק להציג את שולחן העבודה.  (מריצים gconf-editor –> apps –>nautilus –> preferences ומסירים את הוי מ-show desktop). היתרון - רקעים שונה לכל שולחן העבודה. החיסרון - אין שולחן עבודה… כלומר, בעיקר אי אפשר לשים קיצורי דרך על שולחן העבודה (וגם כפתור ימני על הרקע לא עושה כלום, שזה קצת מטריד). האמת, אני לא משוכנע שזה ביג דיל, כי אני גם ככה מעדיף לשים קיצורי דרך בבר העליון, כך הם אף פעם לא מוסתרים. עדיין, לא החלטתי מה עדיף.

טוב, כתבתי הרבה (לפחות יהיה לי תיעוד של מה שעשיתי), אז כמה מילים לסיכום. בתור התחלה, הטרמינל השקוף הזה הוא גימיק אדיר אבל לא נוח (בעיקר אם יש אייקונים על המסך). אני אשמור אותו כרגע לאירועים מיוחדים. הסיפור הזה עם הרקעים עדיין נראה לי חשוד, וקצת דוחף אותי לשחק יום אחד עם KDE (לא דחוף, אולי יחכה ל-KDE4.2, בינתיים KDE זכורה לי כסביבה לא ידידותית). חוץ מזה, נראה שסוגית הרקעים נפתרה (אולי) בגרסה הבאה של compiz על ידי plugin יעודי בשם wallpaper, כך שאולי בשבוע הבא אני אנסה לשדרג את הקומפיז…

נ.ב. בזמן שאני כותב את הפוסט הזה, יצרתי תצלום מסך וקראתי לו כמובן transparent_terminal.png. מהר מאוד זה גרם להרבה תופעות לוואי משונות, כשחלון הגימפ ואחר כך הפיירפוקס בחרו כמובן בשם הקובץ ככותרת של החלון שלהם ומיד כמובן הפכו להיות שקופים ונדבקו לרקע… אחרי דקה של שעשוע קיצרתי את שם הקובץ ל-transparent_term.png ושלום על ישראל…

ההיסטוריה שלי עם קומפיז (מנהל האפקטים המרכזי של שולחן העבודה בלינוקס) היתה רצופת אכזבות.

לפני הכל - אני חייב להגיד שאני קהל היעד האידיאלי לאפקטים מטופשים על שולחן העבודה. כששירתתי בצבא, במשך שנתיים שלמים שוטטה על המסך שלי כבשה אחת או שתיים בזמן שאני תכנתתי. אין, אין על הכבשה החמודה הזו. היא היתה הולכת על החלונות, רצה, קופצת, נופלת מקצה החלון הפתוח ולפעמים אפילו אוכלת פרחים או נחטפת על ידי חייזר. המממ….קפיצה קטנה לגוגל… טוב, הנה דף הורדה (כולל תמונה) ויש לה גם דף בוויקי 

בחזרה לנושא - קומפיז.  בגלגול הראשון, לפני שנה וחצי, פשוט לא הצלחתי להפעיל את הדבר הארור הזה באובונטו על כרטיס מסך מודרני של ATI. לא עזרו כל המדריכים השונים והמשונים באינטרנט. בקיצור, זה היה מאכזב - לראות את האפקטים השונים ביוטיוב ולא להצליח לגרום למחשב שלי לעשות משהו בנידון (בכלל, הסיבוב הראשון שלי עם אובונטו היה כישלון, אבל זה כבר סיפור אחר).

טוב, קומפיז היה אז בחיתוליו, אז סלחתי לו בסופו של דבר. בסוף 2007 ניסיתי שוב על אובונטו 7.10 והוא סוף סוף התחיל לעבוד. מה זה התחיל? החלונות הרועדים המפורסמים עבדו (כשגוררים חלון, הוא מתעוות בחן רב לפי מהירות התנועה, ומתיישר כשמפסיקים להזיז אותו, כמו כאן). בכל זאת, כשניסיתי להתאים אותו אלי ולשחק עם האפקטים, מהר מאוד הלכתי לאיבוד. התפריטים שלו היו עמוסים מאוד, לא הצלחתי לעשות דברים ודי מהר התעצבנתי עליו ואיבדתי ענין.

השבוע חזרתי לסיבוב נוסף. האובונטו שלי סרב לעדכן את עצמו מהרשת כבר איזה חודשיים. יש נסיבות מקלות - שדרגתי אותו מתישהו מ-7.10 ל-8.04a4, ואחר כך לחלק מגרסאות הביטא, ובדרך כנראה משהו השתבש. בקיצור, החלטתי להתקין אותו מחדש וזהו. הורדתי 8.04.1, נתתי להתקנה לרוץ והכל חזר לעבוד. איך שהוא היה לי מצב רוח למשחקים, אז החלטתי לשחק שוב עם הקומפיז. התקנתי את כלי הקונפיגורציה שלו (Advanced Desktop Effects Settings), והפעם קלטתי מי נגד מי…בינתיים זה ממש תענוג:

• איך לעבור בין חלונות באותו שולחן עבודה? מבין הדרכים השונות אני כרגע מעדיף את ה-Ring Switcher, והעברתי את ה-Application Switcher (עם התצוגה המקדימה הקטנה ושינוי הפוקוס) למקשים אחרים (Super-Tab במקום Alt-Tab). הממ… מתברר שאפשר גם לעבור בין כל החלונות מכל שולחנות העבודה עם Control-Alt-Tab. יפה.
  בהערת אגב - חבל שאי אפשר להגדיר במקום אחד מהם המקשים המועדפים לכל אפקט. נגיד, Alt-Tab לאפקט החלפת חלון ראשי, Super-Tab לאפקט החלפת חלון משני, ורק אחר כך לשייך אפקטים לכל סוג פעולה. זה היה חוסך לי… הממ… דקה. טוב, לא קריטי.
• איך לעבור בין שולחנות עבודה? ברור שאני משחק עם אפקט הקוביה, כי סתם מספר שולחנות עבודה זה משעמם (עם זה שיחקתי בסביבות יוניקס כבר לפני המון שנים). יש גם כל מיני אפשרויות חמודות שכדאי שאני אחקור בהזדמנות, אבל בינתים זה עושה את העבודה (Control-Alt-חץ שמאלה או ימינה).
• אפקטים לשיפור מצב הרוח - כאן יש כמות עצומה של אפשרויות. למשל איך חלון ממוזער או חוזר ממזעור? בינתיים בחרתי ב-random בן תריסר אפקטים (תחת Animations –> Minimize Animations), נראה אם זה לא יחרפן אותי בשלב מסוים. יש כאן כמובן עוד הרבה מה לבדוק.

טוב, סך הכל נראה שהתחלתי להסתדר עם קומפיז. גיליתי גם את פורום “גרפיקה באובונטו” והוא נראה לי מלא ברעיונות מעניינים… נראה אם אני אספיק לנסות דברים עוד בסוף שבוע הזה…

עריכה - הפורום שקישרתי נפל בסופ”ש ועקב בעיה בשחזור, נהרס באופן בלתי הפיך (?!), ולכן הם נצלו את ההזדמנות ושדרגו למערכת פורומים חדשה וויתרו כרגע על ההסטוריה (?!). בכל מקרה, הנה הקישור לפורום במערכת החדשה “מולטימדיה באובונטו“, מקווה שהוא יתמלא בקרוב במידע שימושי.